עכשיו ללבי יש סיבה לשמוח
ולפה לחייך
לאוזניים לשמוע
כל מילה ומילה שיש
עליך להסתכל ולהתרגש
אותך לראות ואת הפרפרים לרצות לגרש
למה?!
אולי אף פעם לא הרגשתי ככה?
אולי בגלל...
ואולי כי..
אולי המחשבה
אבל לא זה רגש וזו אהבה...
אני מרגישה עד אין סוף מאוהבת
אבל מה אם זו אשליה?
ומה אם כל הרגש זו סתם אכזבה?
ואם אפגע?
ואם ארגיש פתאום רע?
מה יקרה?
לא אחיה ולבי לא ישמח יותר
פי לא יחייך
אוזניי יפסיקו לשמוח
וכל מילה תהפוך לאכזבה...!!
אני מבינה... אני לוקחת סיכון
זה כי אני חייה
וליבי פועם
ואפילו שאהבתי תהפוך לאכזבה
אני יודעת שלא הייתי מוותרת..
לא הייתי מוותרת עליך
ואפילו שזה הופך למלחמה על אהבתך
אשאר תמיד בתוך לבך... אני יודעת..!!