אני מנסה לא להתאהב בך כי אני יודעת שאני רק אפגע,
אבל אני לא מסוגלת, כל היום אני חושבת עליך ועל השיחות שהיו ויהיו לנו, על כמה שאתה מצחיק אותי ועל כמה שנוח לי לדבר איתך, ולשתף אותך בהכל.
אני יודעת שאתה לא רוצה ולא תרצה אותי, אתה עדיין מאוהב בה, אבל עדיין יש בי שביב של תקווה שכל פעם שאני כבר מתחילה להתייאש בגללך, הוא מופיע וכל הרגשות שלי אליך, שהן חזקות אבל לא ברורות ומבלבלות מתפרצות בפרץ אדיר. אני מנסה להאמין שמעבר למה שיש בינינו אתה רוצה עוד, שאתה מרגיש אלי לפחות חצי ממש שאני מרגישה אליך, אבל אני מתאכזבת כל פעם מחדש, כל פעם זה מכה בי שוב- אתה לא רוצה אותי.
אתה רוצה שנהיה יזיזים, איך אני אמורה להסכים לזה?
אבל אני מפחדת לאכזב אותך, מפחדת שיתנתק בינינו הקשר, שאני לא יוכל לדבר יותר ואני נבהלת ומסכימה. אני כל כך חסרת אופי איתך.
לפחות אני מודה בזה....
מה אני אמורה לעשות? תעזור לי
תסביר לי מה אני בשבילך- סתם משחק?
בבקשה, אני מתחננת, תעזור לי כי אני לא יכולה להמשיך ככה ואני מפחדת להתייאש