כולן פה מדברות על אהבה, כמה שהן נפגעו מאהבה, כמה שפגעו בהן, כמה שהן סובלות. אבל בנות יקרות, אולי גם הצד השני סובל? אולי מי שאתן אוהבות מרגיש בדיוק אותו דבר, ואתן אפילו לא שמות לב? אולי גם אתן פגעתן בו?
אהבה לדעתי זו מלחמה. מלחמה מי יפגע בשני יותר, מלחמה מי יזיק יותר לצד השני. כי ככה זה - אתה אוהב מישהו, ובלי לשים לב אתה פוגע בו. ואפילו בלי לדעת איך - אפילו בלי להתכוון...
אם כבר מדברים על אהבה, רוב האנשים שאני מכירה בכלל לא מאמינים באהבה. יש כאלה שלא מאמינים שיש דבר כזה, ויש כאלה שחושבים שאהבה זה רק סבל. ואת האמת, אני מסכימה עם זה. כי אפילו שאתן אוהבות מישהו והוא אוהב אתכן, רוב הסיכויים שאף אחד מכם לא יודה בזה. או שאם כן תודו, ובאמת תהיו חברים... ומה יקרה אחרי זה? תהיו קצת ביחד, למישהו מכם ימאס באיזשהו שלב, וזהו נגמר.
אבל לא בכל המקרים מדובר באהבה ששני הצדדים אוהבים - בעצם לרוב זה ככה... ואז זה סתם אהבה שפוגעת, כי את אוהבת מישהו, אבל הבנאדם לא מחזיר לך אהבה. את מוצאת את עצמך תקועה עליו, עושה הכל כדי שישים לב אליך, עד שנמאס לך - ואז מתחיל הדיכאון. זה השלב בו את מתחילה לקלוט את כל הסבל שעברת, וכל מה שעשית בשבילו, שהוא לא שווה את זה, שאת כבר לא אוהבת אותו. וככה את ממשיכה לשקר לעצמך ולסובבים אותך, כי למרות הכל הלב שלך עדיין אוהב אותו, ואת זה את יודעת טוב מאוד!
אז מה יוצא לנו מלאהוב בנאדם? מה יוצא לנו מלתת לו את הנשמה, את הלב ואת הכל, אם בסוף תמיד נפגעים? וזה לא משנה אם זו אהבה חד צדדית, או ששני הצדדים מאוהבים - תמיד נפגעים. וכן, יש רגעים יפים ומשמחים, אבל הם עוברים בשניה. כי יום אחד קורה משהו טוב, ויום אחרי זה הוא שוב מתרחק – פוגע ומשחק בך, וזה לא רק הוא - זאת גם את.
בקיצור, אהבה זה סתם סיבוך. ואני לא אתפלא אם הסתבכתן עם כל מה שכתבתי פה, כי אולי לא כתבתי בצורה הכי ברורה ועברתי מהר מנושא לנושא, אבל זה מה שיש לי לומר על אהבה.
ולמרות הכל, כולם אומרים ש- "אהבה תמיד מנצחת"...
אלמונית