אני לא אשכח לעולם את היום
שהודיעו לנו שיהיו לנו שיעורי דרמה. אני היחידה שהתרגשה. תמיד רציתי להיות שחקנית. השיעורים התחילו והייתי
בעננים, גם כשהייתי חולה הייתי באה לבית ספר רק בשביל השיעור
הזה. אני לא אשכח לעולם את זה שהמורה שלי לקח אותי לצד ואמר
לי שאני משהו מיוחד, שיש בי כישרון. הוא שאל אותי מה אני רוצה
לעשות כשיהיה גדולה ואמרתי את האמת "אני רוצה להיות שחקנית". הוא
חייך ואז יצא לי "מעצבן אותי שיש אנשים שרוצים להיות שחקנים בשביל פרסום.
בשבילי זה יותר מזה" הוא אמר שאני אחת הטובות יותר ושבסוף השנה הוא ידאג לי. אחר כך חברות שלי שאלו אותי על
מה דיברנו, אבל העדפתי לשמור את השיחה הזו לעצמי. בשבילי. לעולם...
מאז אני לא מוותרת. זה החלום שלי. לעמוד על במה. משחק מול מצלמה לא מעניין
אותי. כל הפרסום הזה לא שווה. הייתי רוצה להיות שחקנית
תאטרון, בשבילי. הוא שאל אותי מה כל כך מטריף אותי בזה ואמרתי
"שאתה מישהו שאתה לא, אבל מביא את המישהו הזה בדרך שלך''. הוא אמר שאני משהו מיוחד, שהוא ידאג לי, שאני אחת הטובות, שהוא היה רוצה בת כמוני (הוא
נשוי בלי ילדים) לא לכל אחד הוא אומר את זה. באותו שיעור שיחקנו משחק
ונפסלתי. הוא לא אמר לי שאני פסולה, אבל יצאתי. הוא שאל אותי למה הלכתי לצד. אמרתי לו שאני פסולה ואז הוא אמר שאני לא. שאלתי למה והוא אמר שילדים כמוני אי אפשר לפסול. שאלתי "למה? כי אני
טובה?" הוא אמר שזה כי קשה לו לראות את הבת שלו לא משחקת. מול כל הכיתה. זה ריגש אותי והייתי על סף
בכי. והוא? הוא הבנאדם ששינה לי את החיים :)
אנונימית
גיל: 11
הורידי את האפליקציה 4girls - עולם של בנות, באנדרואיד ו באייפון
רוצה לשלוח כתבה? לעדכן פרופיל? להירשם לאתר?
כנסי למדריכים בערוץ שלנו ביוטיוב!