הנושא שאני רוצה לדבר אתכן עליו בוער בבטן שלי כמדורה שלא תבייש אף לא אחד בל"ג בעומר. אמנם הנושא הזה נראה מאוד רחוק, ומאוד "טחון" מכל הכיוונים, אבל כפי שהתברר לי, לצערי הרב, הוא קרוב אלינו הרבה יותר ממה שאתן חושבות.
אני רוצה לדבר אתכן על תאונות דרכים, ולספר לכן על התאונה שעברתי לא מזמן. חשוב לי שתבינו ותשמרו על עצמכן. החיים שלכן זה הדבר הכי מדהים, הנכס הכי חשוב שיש לכן, ואנשים כל כך לא מבינים את המשמעות האדירה שלהם, עד שהם קרובים לאבד אותם.
חוויתי תאונת דרכים לא מזמן, בתשיעי לנובמבר בשעה שמונה בדיוק. יש מעבר חציה נוראי שני מטרים ליד הבית שלי, ושם זה קרה, ברגע הכי לא צפוי בחיי. אין שדה ראייה שם, הנהגת טוענת שהיא לא ראתה אותי. זה לא מפתיע - מה אפשר כבר לראות כאשר מעבר החצייה צר, מחובר לכיכר בעלייה, ועץ גדול העומד בין הכביש למדרכה וחוסם לגמרי את הראות במדרכה?
נפגעתי ברגל. כף הרגל שלי מרוסקת לגמרי, והקרסול מסובב. אני אלך, הרופאים אומרים שאני חזקה מספיק, אבל הטראומה הנפשית תשאר לנצח. את הנפש אי אפשר לחבוש, את הצעקות והפחד שתוקפים אותי למראה מכונית נוסעת, אי אפשר לרסן או לדכא. זה טבוע בי. לפני שזה קרה הכל היה נראה שונה, ועכשיו פתאום הכל מקבל משמעות אחרת - של פחד וכאב, של הזדהות עם הנושא.
בנות, אני פונה אליכן לא מתוך רצון לרחמים או הזדהות. אלא מתוך כוונה ללמד אתכן - תמיד תמיד תמיד תשמרו על עצמכן! זה מגיע ברגעים הכי לא צפויים... היום זה רגל ומחר זה יכול להיות גם הצוואר ואפילו...המוות. אני לא רוצה שאף אחת מכן תמצא את עצמה פתאום במצב של טראומה כזאת, שאף אחת לא תמצא את עצמה שרועה על הכביש עם מכונית מקרטעת על חלקי גופה הנרמסים. חיים זה דבר אדיר, כוח עצום שיש לכל אחת מאיתנו גם אם היא לא מודעת לו.
חשוב לי שתדעו להעריך את החיים האלה הרבה לפני שדברים נוראיים כאלה קורים. 'לי זה לא יקרה' זו אשליה נוראית, וכשהיא מתנפצת זה כואב ברמות שאי אפשר להכיל. לי זה קרה - וזה יכול לקרות גם לכן ולכל אחד אחר. תשמרו על עצמכן, באמת שהחיים שלכן חשובים בהרבה מכדי לאבד אותם.
סתיו
גיל: 15