היי בנות!
רציתי לדבר איתכן על נושא שנורא חשוב לי: היחס בין הערבים ליהודים.
יוצא לי מדי פעם לדבר על זה אם חברות שלי ואני מניחה שגם לכן,
אבל ברוב השיחות אני מוצאת את עצמי אחת אל מול כולן.
כולם היום בארץ חושבים שאם נשנא ערבים ונילחם בהם זה ייתן לנו משהו, שנוכל לנצח אותם. אבל אפחד לא שם לב שזה משהו שאנחנו עושים כבר עשרות שנים וזה לא עובד.
רוב האנשים במדינה אולי יגידו שירדתי מהפסים, הערבים הרי לקחו לנו בנים, נכדים, אחים, ואני יודעת את זה- אבל השנאה היא לא פתרון, כי הערבים הם לא אלו שעושים את זה לנו- אנחנו עושים את זה לעצמנו.
אם נער יהודי יפגוש היום ילד ערבי הוא יאשים אותו במצב, יגיד שהוא רצח את הנכד של הבן דוד שלו ואת הסבא, אבל הוא לא יחשוב שהנער הזה בעצם לא אשם בכלום- שגם אנחנו צריכים להתחשב במצב שלהם. יש עשרות ילדים בעזה שמתים מרעב, מקור, מחום ומצמא, בזמן שאנחנו יושבים פה ומאשימים אותם בצרות שלנו.
אני חושבת שצריך להפסיק עם זה, כי אם אנחנו לא נשנה את המצב אין מי שישנה אותו. אם אנחנו נמשיך את מה שההורים והסבים שלנו עשו, אנחנו נחנך ככה גם את הילדים שלנו שימשיכו וישנאו. המלחמה הזאת תימשך ולא יהיה לזה סוף.
אני יודעת שאולי יש כאן בנות שגרות או גרו בהתנחלויות, וגם אני כזאת.
פינו גם את המשפחה שלי וגם את הקרובים שלי, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לזכור שלמרות המצב הקשה בצפון, ולמרות הפינוי, אם אנחנו לא נשנה את המצב ימשיכו למות ולהיפגע אנשים שחשובים לנו ואנשים שאנחנו אוהבות. אז בואו ניקח את המצב הזה לידיים ונשים לזה סוף!
אלמונית
גיל: 13