לי ולאמי אותו הגורל?
שלום ...
קוראים לי שיר , האמת שאני רוצה להגיד כמה דברים. הדבר הראשון אימי הייתה אנורקסית וניסתה כמה פעמים להתאבד, והיא מטופלת על ידי פסיכיאטרית. עכשיו היא ניצלה מזה יחסית, ועכשיו אני רואה שהיא עוד פעם חוזרת לזה. מה אני יכולה לעשות ?
הדבר השני, אני גם די סובלת מהפרעות אכילה, עד לפני כמה זמן לא הייתי אוכלת כלום כלום ועד שניסתי להתאבד כי הרגש,שאני חסרת אונים ודוחה ואני מטופלת אצל פסיכולוגית ואני לא ממש רוצה להיות, אבל אני חייבת כי אם לא יקחו אותי מהמשפחה שלי. ועכשיו אני לא מפסיקה לזלול אני אוכלת כל הזמן
אני רואה במראה יצור מגעיל ודוחה, אני הכי שמנה בעולם. אני דוחה אף אחד לא רוצה להיות איתי. אני מכוערת ...
תודה
שיר
גיל: 13
תשובה
שיר שלום,
ראשית, אני שומעת ממכתבך שאת מאד סובלת. שנית, תודה על הפניה. דרוש אומץ להעלות סוגיה כל כך עדינה.
הפרעת אכילה, בין אם היא מתבטאת באנורקסיה או ב"לא לאכול כלום" ובין אם היא מתבטאת בהתקפי זלילה (בולמוסים) מגיעה הרבה פעמים מתוך ניסיון לפתור תחושות קשות שהיו שם קודם: תחושות של חוסר אונים, דחייה ובדידות, כפי שאת עצמך מודעת להן ואף מציינת במכתבך ויכולות להיות שם תחושות רבות אחרות כמו עצב, הרגשה שהאירועים בחיים והרגשות עצמם יוצאים מכלל שליטה ועוד. לכל אחת ואחת יש את הסיבות שלה, שהן מיוחדות לה ועליה לגלות אותן בעצמה.
את כותבת שאת בטיפול פסיכולוגי כי קיים איום שאם לא תלכי לטיפול יוציאו אותך מהבית אולי למסגרת אחרת. אני מאד מבינה שקשה להיות פנויים לטפל באותן תחושות קשות שאת מתארת כאשר קיים איום ממשי שלא תהיי בבית ולא תהיי קרובה לאמא ואולי גם לאנשים אחרים שאת אוהבת. יחד עם זאת, אני מאמינה כי הגורמים ששלחו אותך לטיפול גם דואגים מאד וחושבים שטיפול יכול לעזור ולהקל עליך. האם ניסית לדבר עם הפסיכולוגית שלך על הקשיים שיש לך ביחס לטיפול?
מהניסיון אי אפשר להתגבר על הפרעת אכילה לבד. חשוב מאד לקבל עזרה מקצועית של דיאטנית מומחית בתחום – שיכולה ללמד הרגלי אכילה מאוזנים ובריאים לגוף, של איש טיפול (כמו פסיכולוג) – שיכול לעזור להבין את הגורמים שהביאו להפרעה ולמצוא דרכים לעזור בחוויות הקשות וכשצריך, חשוב גם להיעזר בפסיכיאטר – שיכול לעזור עם תרופות לשיפור מצב הרוח והתמודדות עם המחשבות החוזרות ונשנות והמטרידות שקשורות למראה ולאוכל.
את מתארת שגם אמא סבלה (ואולי עדיין סובלת) מהפרעת אכילה בנוסף לבעיות נוספות שהביאו אותה לרצות למות. אני מניחה שחלק מההתנהגויות ודרכי ההתמודדות, אלה שקשורות לאוכל וגם אלו שלא, למדת מאמא. יחד עם זאת חשוב לזכור שאת ואמא זה לא בהכרח אותו דבר!!! עד כמה שיש דברים דומים ביניכן, בוודאי יש גם דברים שונים.
שאלת איך את יכולה לעזור לה...זו שאלה קשה. בדברים מסוימים נראה כי אמא תצטרך למצוא דרך לעזור לעצמה. את כן יכולה לעודד אותה לעזור לעצמה. בנוסף, להחליט בינך לבינך שאת עוזרת לעצמך, בעזרת אחרים שיכולים לטפל בך. כך תוכלי לעזור לך למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורך ואולי גם עבור אמא.
בהצלחה,
גלית הלוי בר טנדלר