זה נופל על כל אחת ואחת מאיתנו כמו בום. כן כן, אני בטוחה שגם עליכן זה נופל כמו בום. הרכילות הבלתי נפסקת הזאת שמובילה לשמועות. אז נכון, גם אני מרכלת. זה כיף, אני מודה. אני מרכלת קבועה, אוקיי? כל בת מתבגרת (פלוס) אוהבת לרכל. זה נחמד, זה מוציא עצבים... אבל יש גבול!! והגבול מתבטא בשמועות! להפיץ שמועות על אנשים זה מרושע. אבל גם לשדוד בנקים זה מרושע, ואנשים עושים זאת. באתי לדבר פה על הנושא של הפגיעה שהשמועות גורומות.
האמת? יש המון אנשים בעולם שאני אוהבת. אני לא שונאת כמעט אף אחד. אבל הסיבה שאני לא מפיצה שמועות היא לא בגלל שאני אוהבת את כולם. אלא מהסיבה שאכפת לי! חוסר ההתעניינות שלי ברכילות, היא האדישות שלי.
ברגע שהרכלנים האלה יראו שאתן אדישות לגמרי, הן לא התעניינו. אז נכון... אני אוהבת לעזור לאנשים שבאים אליי בעיות כמו 'שיט, יש לו חברה ואני אוהבת אותו והוא מנצל אותי כדי לגרום לה לקנא' וכן אני גם אוהבת לרכל על זה. אבל אני מתעלמת לחלוטין מסיפורי המצאה כמו 'זה נכון שאת מאוהבת ברון?' לזה פשוט אני עונה 'תחשבו מה שבא לכם.' הם יכולים להמשיך להפיץ שכן, ויכולים לעצור את השמועה .
האדישות שלי, המבט הקר והביטוי חסר ההתעניינות שלי פשוט יפסיקו את זה. תנסו להיות אדישות מדי פעם ולא להתרגש מכל סיפור קטן, אתן יודעות את האמת, לא? וגם החברות שלכן יודעות, לא? כי חברה אמיתית תדע את האמת. חברה 'מזויפת' תפקפק.
תלמדו להיות אדישות, וכן... לפעמים צריך להיות צבועות. אבל תתרגלו, החיים הם כמו הישרדות!! ומי המלך של הישרדות? דן מנו, בשבקין ?
ומה הם הוכיחו? שצריך להיות צבועים לפעמים? אדישים לפעמים? לפגוע לפעמים? לוותר על אנשים? כן!! צריך!!!!!!!! אז תפסיקו להתבכיין וקחו את עצמכן בידיים!
הכתבה הזאת נועדה כדי לפגוע במטרה, שהיא לטעמי, לדעת שאפשר להיות צבועות, לא בהגזמה. שאפשר לעשות את הטוב ביותר ולא להסתכל אחורה יותר. וכן, תהיו אדישות. רק ככה הם יבינו שהסיפורים שהם ממציאים לא ישפיעו עליכן!
קייטי
גיל: 12