ההורים שלי גרושים ואני גרה עם אמא שלי אבל בקשר טוב עם אבא.
אני בכיתה י"א ובזמן האחרון אני מרגישה שאמא שלי לא סומכת עליי בגלל איזה שטות שעשיתי בכיתה י' (הזמנתי כמה ילדים הביתה, גם בנות וגם כמה בנים ועשינו רעש). זה היה בתחילת השנה שעברה ומאז היא לא נותנת לי הזדמנות להראות לה שהיא יכולה לסמוך עליי, למרות שהתבגרתי ואני מבינה שזה היה לא בסדר. היא גם כל הזמן חשדנית ופתאום היא נהייתה גם דאגנית. באמת שאני לא עושה כלום, אני ילדה ביישנית ובקושי יוצאת ועד שאני רוצה לצאת, היא עושה לי את המוות עד שהיא מסכימה וגם אז אני צריכה לחזור עד 2:00, גם אם יצאתי ב-00:00.
אני לא יודעת למה היא לא מרשה לי להיפגש עם בנים שהם ידידים שלי. כולם חושבים שאני מתחמקת מהם כי אני לא יכולה כל הזמן להשתמש ב"תירוץ" הזה (למרות שהוא נכון) - "אמא לא מרשה לי". זה כבר לא נשמע אמין. אני לא יודעת מה לעשות כבר. באמת שזה מתסכל ואני שוקלת לעבור לגור אצל אבא, כי הוא נותן יותר חופש אבל הוא גר בעיר אחרת. אני לא אומרת שעכשיו אני אתחיל לעשות שטויות ולשתות ולחזור מאוחר, אבל אני לא רוצה להיות כל יום שישי בבית ואם יש לי חבר אז הוא כל הזמן צריך לבוא אלי כי אמא שלי לא סומכת עלינו.
ניסיתי כל-כך הרבה פעמים לדבר איתה בטון רגוע, אבל לכל דבר שאני אומרת היא מגיבה בציניות וכשאני לא מספרת לה דברים, היא לא מבינה למה. כשאני מתחילה להסביר לה שהיא לא לוקחת ברצינות כל מה שאני אומרת ושאני מרגישה שאין לי דעה בבית למרות שאני כבר בת 17 עוד מעט, אחים היא מתחילה להתעצבן ולצעוק עליי.
ועוד משהו (סליחה על החפירה) – בשנה שעברה סיימתי עם ציון 69 במתמטיקה ב-4. כדי לסיים 4 יחידות צריך 65. קיבלתי 69 בסוף השנה רק בגלל הציון של תחילת שנה, שהיה מבוסס על החומר של כיתה ט'. את כל החומר של כיתה י' אני לא יודעת, למרות שאני לומדת וכל יום יש לי שיעור פרטי. אני לא מצליחה לקלוט את החומר הזה ובאמת שאני כל היום יושבת ולומדת את זה וזה קשה לי, אבל אמא שלי לא מאמינה לי שקשה לי והיא אומרת שאני עצלנית. אמרתי לה שאני רוצה לעבור ל-3 יחידות ואם בעתיד אני אצטרך להשלים ל-4 אני אשלים ואין לי בעיה לשלם על זה מהכסף שיהיה לי.
אפילו אבא שלי, המורה שלי למתמטיקה בתיכון והמחנך שלי אמרו לי לעבור ל-3 יחידות, אבל אמא שלי היחידה שלא מסכימה לי ומה התירוץ שלה? "הבת שלי לא תהיה ב-3 יחידות מתמטיקה!"
אז עכשיו אני צריכה לסבול בשנתיים האחרונות שלי בתיכון בגלל מתמטיקה. אני לא אצליח להוציא 65 כי אני מכירה את עצמי, אני לא אתמודד עם הלחץ של המתמטיקה ושל שאר המקצועות והיא פשוט לא מבינה את זה.
אני כבר מתוסכלת ממנה ואני לא יכולה להיות איתה באותו בית כי היא תמיד תמצא סיבה לכעוס עליי ולהגיד לי למה אני לא בסדר. לדבר איתה זה לא אופציה.
יש לכן עצה בשבילי?
תודה :)
נסיכת אבני הדובדבן
גיל: 16