ייעוץ נכון
שלום,
עברתי בחיים שלי 2 הטרדות מיניות שמשפיעות עליי מאוד. ההטרדה הראשונה קרתה שהייתי בכיתה ג'. לא היו לי ממש חברים (הייתי חדשה) אז, והכרתי שכן שהיה גדול ממני בשנה. הוא שידל אותי "לשכב" איתו וחשבתי שזה בסדר, אבל הוא ביקש ממני לא לספר לאף אחד, אז לא סיפרתי. במשך שנה עשינו את זה, לא התפשטנו לחלוטין והוא לא נישק אותי, אבל שנינו היינו בתחתונים, ובפעמים שלא "שכבנו" הוא נגע בי. עד היום לא אמרתי מילה לאף אחד. מאז כבר עברתי ליישוב אחר וניתקתי קשר עם אותו שכן ואחרי שנה וקצת הבנתי שזה לא היה בסדר.
המקרה השני התרחש לפני שנה בחופש הגדול, נסעתי לטיול דרך פרויקט שאני חברה בו, וביצענו לינת שטח באוהלים. בלילה שכולם כבר ישנו, אחד הילדים שהוא גדול ממני בשנה- שנתיים, הזמין אותי ללכת איתו לאיזה חורשה שהייתה שם באיזור והוא התחיל ללטף אותי וללקק לי את הפרצוף. הוא ניסה לנשק אותי, וכל הזמן העביר ידיים על הגוף שלי. במקרה הזה דווקא כן סיפרתי לחברים הקרובים שלי ולהורים שלי על מה שקרה בחורשה, ומאז פשוט נשארה לי טראומה של ממש, אני לא סובלת שנוגעים בי, שמחבקים אותי, שמדברים על בנים בצורה אידיוטית ושטחית וכל מיני כאלה דברים, זה הגיע למצב כזה שאני לא מסוגלת לראות אנשים מתנשקים כי זה ישר מתקשר לי למה שעברתי!
נכנסתי למן בועה כזאת שאני לא מסוגלת או פשוט לא רוצה לצאת ממנה, אני מפחדת להיפגע, אני מפחדת להתבגר, ככה זה תמיד שמתבגרים? אני לא מושכת יותר מידי, ובנים בד"כ לא מעוניינים בקשר רומנטי איתי (בגלל שאני מרחיקה אותם). אף פעם לא היה לי חבר, אף פעם לא התאהבתי, יש לי פשוט דחייה מבנים בהקשר הרומנטי, אני לא רוצה להמשיך להיות תקועה מאחור בזמן בכולם מתקדמים, נמאס לי כבר להיות סגורה כל כך ואני כן משתדלת להיפתח ולהכיר. בבקשה אל תפני אותי לייעוץ פסיכולוגי, או לבקש עזרה ממבוגר. אין לי אומץ לספר את זה ואין לי כוח נפשי להתמודד עם זה פנים מול פנים. תודה רבה מראש.
פפסי
גיל: 14
תשובה
שלום פפסי,
אם את פונה אליי, סימן שאת חושבת שאני מבינה עניין (כך לפחות אני מקווה), ואחרי שאת מספרת מה קרה לך בצורה כל כך מפורטת, ומספרת בצורה פתוחה וחכמה כל כך איך את מרגישה, את מראש אומרת לי איזה ייעוץ את לא רוצה לקבל. מה עושים? ובכן, את נערה מאד מאוד חכמה ורגישה ולכן את גם בפלונטר כזה עמוק (לפעמים הרבה שכל דווקא עושה בלאגן....). את חייבת חיבת לקבל טיפול פסיכולוגי כדי להוציא מהבטן את כל מה שיושב שם ומרעיל אותך יום יום.
אני בטוחה שאם תעברי את התהליך שהוא לא קל, את תרגישי הרבה הרבה יותר טוב. לא כל הבנים פוגעים, יש גם אחרים וחבל שתמשיכי לחיות עם הערפל הכבד הזה שלא מאפשר לך לחיות את החיים האמיתיים, כמו שמגיע לך. למותר להדגיש, שאת לא אשמה בכלום! נתקלת באנשים מגעילים שניצלו את התמימות שלך ואסור לתת להם לנצח! שיהיה לך בהצלחה,
רונית.