הצמרמורת שעברה בגופי שראיתי אותך
החיוך העצוב שעלה בפני ששמעתי את קולך
הכאב בלב שהרגשתי בגללך
הזעקה שעלתה מן הנשמה למולך
נתנו לי להבין שאני עדיין שלך בדיוק כמו ביום הראשון
השנים כאילו לא חלפו
הרגשות כאילו לא עברו
הבטן מתהפכת חוששת אך בו זמנית גם נרגשת
כמה ציפיתי למפגש הזה בנינו
כמה רציתי לראות אותך שוב זה כמו לראות אורו של יום
אך מדוע אני חשה כאב בחזה כאילו שהייתי מעדיפה לא לראותך
ליבי נסחף אחריך כמו גל ראשי חושב אלייך מחשבות עמוקות כמו הים
אני רוצה לצעוק להוציא את הכאב הזה שאני מרגישה
לא הצלחתי לשכוח אותך אחרת איך בפגישה אחת לאחר כמה שנים הלב שלי עדיין שייך לך?
מה אני יאמר לך אהבתי אלייך באמת כנה אך נורא עצובה ומכאיבה
יש לי צלקות בנשמה לא רק בגללך גם בגללי כי אני אוהבת לראות את מה שלא קיים שזוהי האהבה שלך
אני הולכת לא תראה אותי יותר לא תרגיש את נשימותיי את כאבי ולא תראה יותר את דמעותי ..
סופי
גיל: 17