אני אבדתי משהו מיוחד ,
לא איבדתי מחברת , עט או נייר ,
איבדתי אח ,
איבדתי חבר ,
בכיתי לאחי ,
לאחי המת .
בכיתי ובכיתי עד שלא יכולתי לקום ,
צעקתי , צווחתי ,
אך הוא לא ענה לי כלום .
חשבתי על מה שעברנו יחד ,
על הכיף ,
על הריב ,
על הטוב ומה לא .
כשניכנס אבי אלי לחדר ,
צעקתי , צווחתי : לך !
אך הוא נישאר למרות הכאב.
עצרתי בבכי, עצרתי בכל ,
פתאום הבנתי - אין מה לעשות .
ברכבת החיים עולים ויורדים ,
ובבוא היום גם אני אצטרך לרדת .
זה שיר שכתבתי בגלל בן דודי שנפל במערת קשת לפני 4 שנים.
אשמח אם תבקרו שם במיצפור של "ניר שומרוני" בן דודי .
עפרי
גיל: 12