אוקיי, ההובי שלי קצת משונה, אבל הוא הובי בעיניי. אומנם הוא לא משהו בסגנון ניגון כלי נגינה, רכיבה על סוסים או הדרכה בתנועת נוער, אבל הוא מה שאני וזה המון. טוב, יש לי שריטה כזו, שכל שבוע אני מסדרת את החדר שלי מחדש. אני אוספת רהיטים, משפצת רהיטים קיימים, לוקחת דברים שחברות שלי רצו לזרוק וגורמת להם להראות יותר נפלא ממה שהם נקנו. (סליחה אם אני נשמעת שויצרית אבל זה מה שאומרים לי תמיד). לפני שנתיים הכרתי את הילה. אם חשבתי שאני היחידה עם תחביב כזה, אז שמחתי לגלות שיש עוד אחת לפחות, בדיוק כמוני. הילה ואני היינו מסדרות לאנשים את החדרים, ונהנות, כבר ממש פיתחנו שיטות וטיפים לסידור החדר! אז כשאחותי הגדולה הציעה לנו לפתוח כמו עסק קטן, אמרנו – למה לא? טוב, האמת שעכשיו, כמעט שנה אחרי, אני ממש מודה לאחותי שהצליחה לתת לתחביב שלי "פן עיסקי"… הילה ואני התחלנו לפרסם בעיר שלנו לכל המעוניינים, והחלטנו שאנחנו לא רוצות כסף, אלא להחליף דברים. נגיד- יצא לי כבר לסדר למישהי ת'חדר והיא עשתה לי צמות בכל השיער, הילה קיבלה פוסטר של המורדים מהמם בתמורה לצביעת חדר בצורה אומנותית, ופעם לקחו אותנו ללונה פארק אמא של אחת החברות שממש עיצבנו לה במשך יום שלם את החדר מחדש. האמת, שאני ממש ממליצה לכן להשתמש בשיטה הזו. במקום לבקש כסף מההורים, תשתמשו בכשרונות שלכם, ותקבלו בהתאם… זו ממש הרגשה טובה לקבל תמורה בעד משהו שאתן עשיתן. ביי ביי, דר, בת 15. |