כולן כותבות על הנשים הגדולות בחיים שלהן או בחיים של כולנו, אבל אף אחת לא עצרה לרגע וחשבה מי באמת גדולות מהחיים.
אנחנו, הנשים, גדולות מהחיים.
אנחנו מקבלות מחזור כל חודש,
אנחנו סוחבות את הילד תשעה חודשים בבטן ולאחר מכן יולדות,
אנחנו סובלות בדרך כלל בפעם הראשונה שאנחנו מקיימות יחסי מין,
אותנו תמיד מחנכים להיות "ילדה טובה" ולעזור להורים בכל מה שאנחנו יכולות.
אנחנו אלה שנצטרך בעתיד לשמור על הילדים, להכין להם אוכל, לנקות את הבית, ותוך כדי גם לשמור על חיים בריאים.
אנחנו צריכות להוריד שיערות מכל הגוף בערך, וזה כואב.
אנחנו צריכות לצבוע את השיער שלנו כל חודש (עוד כמה שנים) רק כדי שלא יחשבו, חלילה, שאנחנו מזדקנות.
מאיתנו תמיד מצפים להיות רזות ויפות כדי שירצו אותנו.
ויש עוד כ"כ הרבה דברים שהאישה עוברת במהלך חייה. כ"כ הרבה דברים אלוהים נתן לנו לסבול, ואנחנו סובלות את זה. אנחנו מצליחות לעבור כל משבר בחיים שלנו מבלי להיכנע.
אבל דבר אחד פגום בנו.
דבר אחד שהוא נורא בעייתי.
אנחנו לא מספיק מעריכות את עצמינו.
אז בנות פורגירלס, תנו לעצמכן קצת קרדיט כי מגיע לכן!
גיל: 16