אני לומדת
במגמת תיאטרון בבית הספר שלי. יום אחד המורה בא לכיתה ואמר לכולנו לכתוב סיפור
אישי בנושא לחץ חברתי. כמה שיעורים לאחר מכן המורה אמר שהוא מחלק אותנו לקבוצות
בהתאם לנושאים של הסיפורים שלנו, היו נושאים רבים ומגוונים כמו פגיעה עצמית,
אלכוהול, עישון, סקס, בריונות באינטרנט, בחירה נכונה של סדר עדיפויות (לימודים או
חברים). אלו דברים שאנחנו נתקלים בהם ביומיום. לי יש לפחות סיפור אחד על כל אחד
מהנושאים ואני בטוח שגם לרובכן...
המורה
חילק אותנו לקבוצות ואמר "תתחילו לחבר את סיפורים שלכם, צאו לדרך,
בהצלחה!" הקבוצה
שלי שיתפה אותנו בהרבה סיפורים שקרו לה ובסוף חיברנו בין הסיפורים, הוספנו, ליטשנו
והכנו הצגה שלמה לבד!
ההצגה
שלי הייתה מאוד מרגשת. מסופר על ילדה שלא שתתה אף פעם והחברות שלה מדרדרות אותה
לעשות מסיבה בבית בלי ידיעתם של ההורים. בהצגה אני מגלמת את הילדה שדרדרו אותה, הדמות
היא חלשת אופי, מושפעת בקלות וחסרת יכולת התמודדות מול חברותיה.
ההצגה
פותחת בסצנה בשיחה בין שתי חברות המדברות על מסיבה שהתקיימה בשבוע שעבר, מסיבה עם
אלכוהול, בה שתיהן שתו והשתכרו, כאשר הילדה השלישית (זו אני) מצטרפת לשיחה. תוך
שהן מספרות לי חוויות מהמסיבה, הן מציעות שאת המסיבה הבאה נעשה בבית שלי. כשביקשתי
מהורי לקיים מסיבה אצלינו בבית הם לא תיארו לעצמם איזו מסיבה זו תהיה ומה כלול בה.
הבת הקטנה והתמימה שלהם, שאפילו לא שותה שלוק בקידוש של שבת יין, תשתה לבד בבית עם
חברים?!? עד לרגע האחרון הדמות שלי לא חשבה שהיא באמת תשתה אלכוהול, אבל בסוף
החברות שיכנעו אותי. הרגשתי רע עם עצמי. כשהם הגיעו הם הבינו ששתיתי והיו מאוכזבים
ממני. הם הבינו שהם טעו שנתנו לי לקיים את המסיבה. הם סמכו עליי וחשבו שאני אחראית
ואיכזבתי אותם. אני התאכזבתי מעצמי שנכנעתי לחברות שלי ולא הקשבתי לערכים שלי.
הפרוייקט
הזה גרם לכל קבוצת התיאטרון שלי להכיר אחד את השני יותר, גם בגלל השעות הרבות
שהיינו יחד בגלל החזרות וגם מהסיפורים האישיים שלנו... הצגנו את ההצגות מול השכבה
שלנו, והמורות דיברו על כך עם הילדים בכיתות. וכולם גם נהנו מהמידע שקיבלו וגם
מההצגות עצמן והזדהו איתן...
והנה תמונה של קבוצת התיאטרון שלי:
בכל
מקרה אני רוצה להגיד לכן שאלכוהול
הוא דבר מסוכן ואני מבקשת מכן להיזהר בכל מה שנוגע לשתיית אלכוהול. אל תסמכו על
אנשים שמעודדים אתכן לשתות.
ענבר
כתבת
נוער