*הקטע הבא
אינו אמיתי*
"את
שמנה. תסתכלי על עצמך, מכוערת, זה כל כך מגעיל"
"שקט!
תפסיק עם זה כבר!"
"להפסיק?
את יודעת שאני צודק. את אומרת את זה לעצמך"
-"אני…
תפסיק! אני לא צריכה גם אותך!"
"הירכיים
שלך כאלו מגעילות. ותסתכלי על הבטן והמותניים, מזעזע"
-"די!
אני לא רוצה לשמוע אותך! אתה חלק ממני! תפסיק לעשות לי את זה!"
"אני
בסך הכלמספר לך את האמת על עצמך, שנינו יודעים שזה מה שאת חושבת על עצמך"
-"אתה
לא צריך להחמיר את זה!"
"את
זוכרת שאז, לפני שנה, היא סיפרה לך שהיא שמעה אותו קורא לך שמנה בפני מישהו?"
-"אני
זוכרת..."
"מה
חשבת לעצמך באותו רגע?"
"שהיא
כל כך צודקת, אין לה מושג כמה"
"ומה
תרגישי אם תעלי עוד קילו?"
"ששוב
לא הצלחתי לשלוט בעצמי ואני צריכה ללמוד את זה כבר"
"בדיוק.
רואה שאני צודק?"
"אבלאני
לא יכולה לשלוט בזה"
"את
אוהבת את איך שאת נראית כרגע?"
"לא"
"ומה
קרה לך היום כשהלכת לקנות ג'ינס?"
"הייתי
על סף בכי"
"באיזהמידה
היה הג'ינס שקנית?"
"36"
"איכס.
תרדי עוד מידה. רגליים רזותזה יפה יותר"
"איך?
אני לא יכולה!"
"יש
לי רעיון!"
"בשביל
מה?"
"הוא
יעזור לך להיות רזה יותר. ואת יודעת מה? את אפילו יכולה לאכולכמה שאת רוצה"
"ספר
לי."
"מה
את אומרת שבכל פעם אחרי שאת אוכלת משהו, פשוט תוציאי אותו החוצה?"
"לא
חשבתי על זה. נשמע חכם"
"תנסי..."
אז מה
קרה, אתן שואלות?
היא
התחילה עם זה, התחילה להקיא את כך מה שהכניסה לפה. אתן יודעות איך זה נקרא?
בולימיה.
אחר כך,
היא התדרדרה לאנורקסיה.
רזתה עוד
ועוד. אנשים התחילו לשים לב לזה מאוחר מדי.
היא
הפסיקה לקבל מחזור, העצמות שלה כבר בלטו מעורה.
"אני
לא רעבה", "הכלבסדר".
הגוף שלה
קרס לאיטו, ההורים שלה והחברים שלהשמו לב מאוחר מדי, יותר מדי.
היא
אושפזה במחלקה פסיכיאטרית, היה קשה להוציא את המחשבה הזו ממוחה.
אבל הגוף
שלה היה הרוס מדי והיא נפטרה.
*
בנות, אתן
יפהפיות כמו שאתן. לא משנה אם אתן מידה 34, 38 או 44. אתן יפהפיות, ויש מי שיאהב
אתכן. הפנייה שלי היא בלשון נקבה כי בנות הן קהל היעד כאן, אבל אני רוצה שתדעו
שהבעיה לא פוסחת על בנים ונערים מכל העולם. אתן יפות, בלי קשר לצבע עורכן, משקלכן,
או הגובה שלכן.
אל תתנו
למחשבה הלא נכונה לנצח!
מתוך הבלוג של VikingSize
הורידי את האפליקציה 4girls - עולם של בנות, באנדרואיד ו באייפון
רוצה לשלוח כתבה? לעדכן פרופיל? להירשם לאתר?
כנסי למדריכים בערוץ שלנו ביוטיוב!