שלום לכולכן, בנות.
הכתבה הזו, לדעתי, קצת שונה מהכתבות האחרות. אני לא הולכת לדבר על דיאטה, אנורקסיה וכל אלה. רציתי לדבר אתכן היום, בנות, על נושא שונה מאילו.
כמה פעמים הסתכלת על עצמך ואמרת: "אני נפוחה" או "הלוואי והייתי יותר רזה". או, כמה פעמים שכבת במיטה ובכית בשקט "הלוואי ואלוהים היה נותן לי יותר?" או הרגשת רע ליד החברות הרזות שלך.
הדבר הכי פופלארי לדעתי, הוא המשפט הבא: "אם הייתי רזה - זה היה פותר לי את כל הצרות. היה לי חבר וחברות ממש טובות", אז בנות - לא.
רובנו משליכות את הצרות שלנו מהסוג הזה על המשקל שלנו, בלי לחשוב, שאולי אנחנו אשמות? שאולי, אם היינו מתלבשות פצצה וחושבות את נראית פצצה במקום להגיד מה הטעם, ולא מסתתרות מאחורי בגדים רחבים, זה היה משתנה. מי אמר שהן צריכות להיות פצצה? תשקיעי בלבוש שלך, גם לביצפר! (איפה עוד תמצאי נער שאת יודעת את מצבו בדיוק?)
ו-ז-ה-ו. אני נראית פצצה, אני מתלבשת פצצה.
אני מבטיחה לכל אלה שטיפה יש להן בטן - יש להן משהו יותר שווה מלרזות האלו. עיניים, שיער, חוש אופנה. אז לכי, תתלבשי הכי יפה שאפשר, תחפשי בגדים הכי שווים לבית הספר וזכרי - אני נראית פצצה, אני מתלבשת פצצה ואני כוסית. ובנות, גם אני קצת מלאה, אבל - אני פצצה :)
להתראות ושבוע טוב,
ים
כתבת נוער באתר