שאלה:
יש בתוכי דברים קשים שעברתי והם נשמרים לתמיד, אני לא מעונינת להישאר עם צלקת. אני רוצה לשכוח, מה עושים? אני אתאר את המקרה שיהיה יותר קל להגיב לענות להזדהות.
בתחילת השנה היינו אחלה חברות, עד לתאונת הדרכים שלי (עברתי תאונה בפנימייה שבה אני לומדת, תאונה מטרקטור לכן הנזק חזק) בינתיים שאני סבלתי בבית, הם התחברו להן ונהנו, ואני.. אני הייתי המסכנה. כשחזרתי מהתאונת דרכים הן התחילו לריב איתי, לקלל אותי... נהייתי מוכה בנשמה ממש!! לי חבל על עצמי. לקראת סוף השנה רבתי איתן. הן התחילו וקיללו אותי בקללות ממש גסות אבל בחיים לא נגעו בי, רק בצחוק, וזה מה שהציל אותי- הייתי לעומתם קטנה והם לא נגעו בי באצבע אפילו! חוץ מזה היה לי גב, אבל הן אמרו שהן לא פוחדות. אני נעלבתי בגלל הריב ונסעתי הביתה .
עכשיו אני פגועה מאוד, הם הרסו לי את החיים, את תעודת סיום כיתה ח'- שלא קיבלתי.
אני לא יודעת איך משתנים, הן מתעקשות על לשמור קשר ואני לא. אם אגיד להן שאני לא רוצה להיות בקשר, הן יענו בחיוב אבל יקללו אותי ויגידו שאני בכלל ירדתי מהפסים ושאני זונה, ואם אני אגיד להם שאני כן רוצה, אני גם אפגע!! ממש אפגע! בבקשה תענו לי, מה עושים כדי להתמודד עם זה ולשכוח? גיל: 14!
תודה!
תשובה:
שלום לך!
נראה שעברת חוויות קשות במהלך השנה האחרונה: קודם תאונת הדרכים, ואח"כ, דווקא כשהיית צריכה תמיכה והבנה, עברת דחייה קשה מהחברות הקרובות. חבל שוויתרת ונסעת הביתה לפני סוף השנה, אבל כנראה שהפגיעה הייתה כ"כ קשה ולא יכולת להישאר שם למרות הגב שסיפרת שיש לך.
אני חושבת שאילו היית נשארת היה אפשר לערב מדריכים או מישהו מהצוות בפנימייה ולעשות בירור לגבי מה שקורה ביניכן. לפי מה שאת מספרת הן עדיין מעוניינות להיות חברות שלך, אבל לא יודעות בדיוק איך לעשות זאת. ייתכן ובגלל שפרק זמן מסוים לא היית בפנימייה הן צברו חוויות משותפות אשר את לא חלק מהן, וכשאת חזרת מהבית הרגשת מנודה ומרוחקת, דבר שרק הגביר את תגובות הדחייה שלהן. במצב כזה כדאי לערב מישהו מצוות המקום, אשר מעורה היטב ביחסי הכוחות ובמערכות היחסים בין הילדים ויכול לעזור "בזמן אמת". אם לא מתערבים מייד באמת מצטברים משקעים ו"צלקות" ואח"כ יותר קשה לתקן אותן. בכל מקרה: אין שום סיבה שתספגי אלימות כלפייך, גם אם זו אלימות מילולית! זה לא מגיע לך, ולא לאף אחד אחר!
את יכולה לכתוב להן שאת מוכנה להמשיך את הקשר איתן בתנאי שהוא לא מלווה באיומים או באלימות, כדאי לברר מה קרה ולמה נוצר כזה מרחק ביניכן, האם הן חושבות שעשית משהו פוגע? חשוב שתהיה אפשרות לשמוע את שני הצדדים, ולכן כדאי לערב מישהו מהצוות שיכול לתווך ביניכן. אי אפשר לשכוח לגמרי את מה שקרה, אבל אפשר לסלוח, לפתוח דף חדש ולהמשיך הלאה לשנת הלימודים הבאה.
בהצלחה בהשתלבות מחדש!