שאלה: יושבת אני בחדרי יושבת ובוכה ומגיעה למסקנה..... שרק בגלל אהובי ואבא שלי אני נשארת בעולם הזה אני מבינה שהכול פשוט שחור שכול העולם זבל..... יש לי אח בן 18 שחושב שהוא שולט בי וכמה שאני מנסה להסביר לו ולהורים הם מצדיקים רק אותו הוא חושב שהוא יחליט לי בנודע לחיים שלי. ואני לא סובלת את זה!! יצאתי למסיבה שכחתי את הפלאפון. הודעתי לאמא שלי שאני אתקשר אליה והיא תודיע לאבא שלי שיבוא לקחת אותי והיא באה בעצמה לא אמרה לו. הוא התחיל לדאוג ועל מי צועקים בסוף?? עלי!..... כשהם עושים את זה ליד החברות שלי אני אומרת כל מה שבא לי וכול מה שצודק ובעיניהם אני עושה פוזות. אבא שלי אומר לאמא שלי שתחזיק אותי קצר וככה הם פוגעים לי במערכת עם החברים. כביכול לא נותנים לי לצאת עם חברים. לפעמים בא לי פשוט להרוג את עצמי ואם הם לא יפסיקו אני בספק אם אני לא יעשה את זה וזהו!
לפעמים אני חושבת שעדיף שאני לא אהיה קיימת יהיה טוב לכולם!
החודש החליטו ההורים שלי להתגרש והמצב בעיני ממש קשה, אבא עזב את הבית ועוד אוהב את אמא. אבא הוא היחיד שלפעמים עוזר לי וזה ממש קשה ששולש עשרה שנים אני גרה עם אבא והוא מייעץ לי ועוזר לי ופתאום אני לא רואה אותו. בסך הכול אני ממש זקוקה לעצה מה לעשות עם האח הרע הזה שלי הטיפש הזה בבקשה תעזרו מה לעשות???
גיל: 13
תשובה: לבת ה- 13 שלום.
קודם כל ולפני הכל חשוב לי שתבהירי לעצמך מה כוונתך בדברייך "לפעמים בא לי פשוט להרוג את עצמי". אינני מכירה אותך ולכן אין באפשרותי לדעת אם את מתכוונת לעשות משהו מסוכן לעצמך או שאת מתבטאת כך כי מאוד קשה ועצוב לך. אם יש איזה שהוא סיכוי שתעוללי לעצמך משהו מסוכן, אני מאוד מבקשת ממך לפנות לפני כן למישהו שיכול לעזור לך כדי לקבל עזרה מיידית (את יכולה לפנות ליועצת בית הספר, הורה של חברה או לאחד מקוי מצוקה השונים) ואולי את יכולה לדבר עם אביך, שאת מספרת שהוא קרוב אלייך ויקר לך, ויהיה הראשון לעזור לך. אני מבינה שאת עוברת תקופה קשה ביותר- ההורים שלך החליטו להתגרש, לפני כן הם רבו הרבה גם בפני החברות שלך, אח שלך משגע אותך ובנוסף לכל זה את גם בת 13 , שזוהי תקופה מבלבלת וקשה בפני עצמה.
אחים גדולים יכולים להיות עניין קשה לפיצוח לפעמים, אבל אני די משוכנעת שאם תבדקי טוב את הכוונות שלו, לפחות בחלק מן המקרים תגיעי למסקנה שהוא פשוט דואג לך ולוקח עלייך אחריות כי את אחותו הקטנה (שזה דווקא נחמד לחשוב שאת יקרה לו).
בכלל, לנסות להבין את הכוונה שמאחורי הדברים יכול לעזור בהרבה מצבים בחיים. למשל בספור שלך על אבא שדאג כשהיית במסיבה. אני מניחה שהוא כעס וצעק בגלל שדאג וזאת מרוב אהבה אלייך, ובמקום להגיד לך עד כמה הוא דאג , הוא הוציא את הדאגה שלו בצעקות. לא שזה בסדר, אבל אם מבינים מאיפה הגיעה הצעקה - שזה לא ממקום של כעס עלייך אלא דאגה ואהבה אלייך- קל יותר להתמודד עם זה.
למרות שאח שלך גדול ובן 18, אני מניחה שגם לו מאוד קשה שההורים שלכם החליטו להיפרד ואולי זה זמן טוב לנסות לעזור זה לזה לעבור את התקופה הזו. אני חושבת שיהיה לו קשה להודות שהוא זקוק למילה טובה ממך, אבל אני חושבת שילדה כמוך, שמצליחה להסביר כל כך טוב מה קשה לה ואף לבקש עזרה, יכולה גם לתת עזרה לאנשים בבית, שבוודאי יהיו עצובים וכעוסים יותר בזמן הקרוב.
ושוב אני מזכירה לך לדאוג קודם כל לעצמך ולוודא שאת מספרת על מצוקותייך לאדם מבוגר שיכול לעזור לך, לפני שאת מחליטה לעשות איזה מעשה שאין ממנו חזרה.
שיהיה לך טוב.