שניה לפני שנפרדים
אוקיי, אז ככה. כשאת בת חמש-עשרה או אפילו פחות ושלא נדבר על יותר, כבר נראה לך שאת יודעת הכל, ראית הכל, ושום דבר לא יכול להפתיע... אז זהו שלא. אנחנו בנות העשרה גאות מדי בשביל להבין שגם אנחנו עושות טעויות. אבל לא מזמן עשיתי את הפאשלה של החיים שלי - נפרדתי מחבר שלי.
היינו ביחד שנה ונהנו כל דקה בשנה הזאת, אני יודעת זה נשמע כאילו אני איזה בת 60 ושחוויתי חיים שלמים כבר. אבל לא, חמש עשרה שנה מספיקות. היינו הפכים גמורים, ממש מעולמות שונים, אבל היה לנו טוב ביחד. ולמרות זאת, הרגשתי רע באיזשהו מקום. כאילו אני לא מתנהגת כמו בד"כ, מנסה להוכיח את עצמי כל הזמן. אז נפרדנו, בשלב מסויים זה לא הלך...
גיליתי לו את הסודות הכי כמוסים שלי והוא גילה לי את שלו. אז מה לעזאזל נפרדנו? הייתי חוזרת אליו עכשיו אם הייתי יכולה, אבל נראה לי שהוא המשיך הלאה.
אם אתן מוצאות מישהו שאתן כל כך אוהבות, שגורם לכן לרצות להיות טובות יותר. אל תוותרו עליו בקלות, לא מוצאים כזה קשר כל יום - גם אם נראה לכן שאתן לא טובות מספיק בשבילו. אתן הבנאדם היחיד שיכול לומר כזה דבר על עצמכן, אל תתייאשו.
אוהבת אתכן בנות,
נט.
גיל: 15